גמ' ופריך וכר"י. דאמר אלהים לא תקלל חול הוא ולאזהרת דיין אתא אזהרת מברך את השם מנ"ל אבל ר"ע דאמר אלהים זה קדש ניחא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 8 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשני אם כו'. ר"י יליף אזהרה למברך את השם בק"ו מדיין אם על הדיינים כו':
אם על הכינוים הוא עונש כרת. דכתיב כי קלל אלהיו ונשא חטאו והיינו כרת אלהיו הוא כינוי:
ועל שם דמיוחד במיתה. דכתיב וניקב שם ה' מות יומת והיינו שם המיוחד:
ואיש איש כי יקלל אלהיו. נמי קאי על שם המיוחד:
ואת אומרת. ממתני'. שמעינן אע"ג שלא שמעו הב"ד שקילל את השם עד בסוף אפ"ה דנוהו ש"מ שדנין אדם מספק כלומר בדרך אם כן וכשיתברר הדבר אזלינן אחר הבירור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314