והאריך ימים כל כך. דכתיב הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ דהיינו גלות סנחריב ואין לפרש היא ואחריו בניו נמשכה כהונתם עד יום גלות הארץ דא"כ היא ל"ל אלא לומר שהיה עם בניו תמיד:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 11 · הלכה 5 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הוה בר נש כו'. כשבא אדם אליו ואמר לו להקריב שור או שה או גדי לע"א ויפייסנה שתפיס לו והיה אומר לו מה תועיל לך הע"א הרי אינה רואה ושומעת כו':
א"ל. המביא הקרבן ליהונתן א"כ הבה לי עצה מה לעשות לפייסה שיסיר ממנו הרע או שלא יארע לו להבא וא"ל לך והביא לי מחבת אחת מלאה סולת ועשרה ביצים וערבן יחד והביאו לפני הפסל הזה הוא פסל מיכה שהיה עשוי כצורת האדם והוא אוכל מכל מה שמביאים לפניו ואני אדבר עמו שיתרצה לך:
מכיון. שהיה הולך המקריב היה יהונתן אוכל הסולת הזה וזה שהיתה עינו צרה שהיה לו לומר שלא ישחוט לע"א אחרת אבל ישחוט השור לפני הפסל אלא שהיתה עינו צרה בה:
ה"ג זימנא חדא אתא כו'. פעם אחת בא בן בליעל להקריב קרבן וא"ל יהונתן כן שאין העכו"ם מועלה כלום א"ל הבר פחין א"כ אף פסל זה אינו כלום ומה לך פה:
בגין חיי. בשביל מזונות שאני אוכל הסולת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314