קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 5 · הלכה 3 · Segment 5

הא ר"מ כו'. כלומר גופא רמ"א:

ופריך שביעית. מ"ט אסור לר"מ משום גדר דמדאורייתא לא אסור אלא שעה אחת סמוך לשקיעת החמה ורבנן גזרו על חצי היום כולו א"כ ששית אינה אסורה אלא משום גדר שלא יגע בשביעית וקשיא וכי יש גדר לגדר כלומר וכי גזרינן גזרה לגזרה:

ה"ג שביעית איסור משום גדר ששית למה משום גדר ויש גדר לגדר אלא ששית מתחלפת בשביעית הא רי"א מחמש ולמעלה מדבריהן ששית אסורה כו' וה"פ כולא חדא גזירה היא דודאי אתי למטעי והוי כמו שביעית גופה. הא ר"י גופא רי"א מחמש ולמעלה מדרבנן הא נמי גזרה לגזרה דששית מדרבנן אסורה משום דאתי למטעי בשביעית וגזרינן חמישית אטו ששית ומשני אלא חמישית מתחלפת בשביעית וכולא חדא גזירה:

ופריך מחלפה שיטתא דר"י. קשיא דר"י אדר"י:

תמן אמשנתינו קאי דתנן בין חמישית לשביעית לד"ה עדותן בטילה דאי אפשר למטעי בהו ונקט תמן אגב שיטפא דלישנא דסוגיא דפ"ק דפסחים:

וכא אמר. והכא בע"פ קאר"י בה' חולין דלמא אתי למטעי בשביעית:

תמן. זמן ביעור חמץ לכל מסור אף לנשים והן עצלניות חיישינן טפי לטעותא:

ה"ג הכא הדבר מסור לעדים והן זריזין. וה"פ סתם עדים אנשים בעלי מדע לכך אמרינן מסתמא לא טעו אלא עדי שקר הם:

אמר ר' יוסי בי ר' בון. שינוייא אחרינא לתרץ דר"י אדר"י:

תמן. משנתינו איירי שאחד אומר בתחלת חמש היה והשני אומר בסוף שבע בכה"ג ודאי ליכא למטעי מפני הצל כדתנן במתני' אבל כאן חיישינן שמא יטעה בין סוף חמישית לתחלת שביעית דבהא איכא למטעי וכיון דהוצרכו לאסור קצת מחמישית אסרו כולה:

ותני כן. ותניא נמי הכי:

לעולם אין החמה נוטה למערב אלא בסוף שבע. הלכך בין סוף חמש לתחלת שבע קל לטעות: