מתני' גידם:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 8 · הלכה 5 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ידו קטועה:
בבנו זה. משמע שמראין אותו:
חרשים. אם אומר להם איני מקבל מכה אינם שומעים אותו ואף על פי שרואים אותו אחר כך שאינו מקיים מצותן מכל מקום התורה אמרה איננו שומע בקולני דמשמע בשעת הקול קאמרי דלא שמע ששמוהו שאמר איני מקבל מכם:
מתרין בו. לאו התראה גמורה כשארי עבירות שאין לוקין אלא בהתראה דהא התראת עדים בעי (כלומר וכאן אביו ואמו מתרין בו משמע) ועוד זו ספק התראה היא אם עובר או לא שהרי אינו עובר מיד בפניהם אלא לאחר זמן בסתר אלא מוכיחין אותו דבעינן ויסרו אותו שלא ירגיל וה"ק מוכיחין אותו בפני שנים כדין עדות דעלמא דבעינן עדים שהוכיחו ועבר שאין אביו ואמו נאמנים עליו להרגו או להלקותו שנאמר לא יומתו אבות. על בנים וגי' וכשיש עדים בב"ד של ג' מלקין אותו:
זה הוה שלקה בפניכם. ואע"ג דמיבעי ליה זה ולא סומין דא"כ לכתוב בננו הוא דמשמע הוא שלקה בפניכם מאי בננו זה ש"מ תרתי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314