ה"ג ממשמע שנאמר לא ידון רוחי באדם לעולם למה נאמר אלא שאינן עומדין בדין. וה"פ לאחר מיתה אינן נידונין אבל בזמן תחיית המתים נידונין:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 10 · הלכה 3 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רי"א. לעולם קאי אלאחר מיתה אבל מגופא דקרא שמעינן שאינן עומדים בדין לאחר התחיה וה"ק בשעה שאני נותן רוח בשאר בני אדם דהיינו בזמן התחיה שעיקר החיות הוא ברוח דכתיב ויפח באפיו נשמת חיים לא אתן רוחי בהם:
בשעה שאני נותן מתן שכרן של צדיקים והיינו דקאמר לעולם שצדיק נקרא עולם כדכתיב וצדיק יסוד עולם אבל לאחר מיתה נידונין:
שאיני מחזירה לנדנה. לנרתקה שנידונין בגיהנם אף לאחר התחיה ויהיו לחרפות ולדראון עולם דון דריש ליה מלשון נדנה כמו ינדון:
עיקר זריבתן. של הגשמים שבאו עליהם היו עונשן לחלוטן ותו לא נידונו ואתיא כתנא דמתני' דאמר לא דין ולא רוח:
מ"ט. כמו מנלן:
כעת יזורכו. בשעה שנתלחלחו בגשמים נצמתו ונאבדו מן העולם לצמיתות כדמתרגמינן לחלוטין:
בחומו. בחום שבמים נעקרו ממקומם:
בריתוחן. וכדמסיק ר' יוחנן:
בתהחלה הוא מכניס. חכה לתוך פיהם שלא יטיחו דברים כלפי מעלה:
ויעלני מבור שאון. הוא הגיהנם ושאון הוא מלשון שאנן שפירושו השקט. ומאי השקט יש בגיהנם אלא שאין שם שום רעש שמכניסין חכה לתוך פיהם ואין שם פוצה פה ומצפצף:
מקום שהן אומרים בו הוי הוי אלא לפ"ז ה"ל למכתב מטיט הוין וכתיב היון אלא שאומרים בו ג"כ ווי ווי והנו"ן שבסוף התיבה מורה על ריבוי שהרבה פעמים אומרים כן:
ויקבלו דינם ויהא להן חלק לעה"ב. אמתני' פריך דתנן דור המבול לא דין ולא רוח מה נשתנו אלו שנאבדו לגמרי:
ומשני על שם לץ לא שמע גערה. שהוכיחן כמה פעמים והתרה בהם שנים רבות ע"י נח לכך לא נידונו שאין בהם תועלת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314