מפני מה כותבין דברי המזכה. לכתוב פלוני זיכה וממילא אינו יכול לחזור בו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשני מפגי המחייב. צריך לכתוב טעם המחייב שמא יתבלבל דעתו וישכח ממנו הטעם למה חייב ומפני כך יירא מללמד עליו זכות עכשיו שמזכירין לו טעמו והוא רואה שאין ממש בדבריו חוזר מדעתו:
ופריך ואין כו'. כלומר משום זה אין להם לכתוב ואם יתחלף לו דבר יזכירו האחרים ויאמרו זה אמרת וזה לא אמרת:
ומשני צריכה שני עדים. לא יאמין להם עד שיהיו שני עדים נמצא מתעכב הדבר ומענה דינו אבל בכתיבה סגי:
מפני המזכה. הוכרחו לכתוב שאינו יכול לחזור כדתנן המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה דלא לימא בדבר שהצדוקין מודים ביה טעיתי ויחזור בו לחוב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314