גמ' ולא בכורות ומעשרות שבתוכה. שהן בעלי מומין ומעשרות דקאמר ר"ש היינו מעשר בהמה ה"ק בהמתה מי שנאכל לבעלים בתורת בהמתו יצאו אלו שיש להם שם לויי שאינן נאכלים בתורת בהמתה שאין אומרים בהמת עיר הנידחת אלא בהמת בכור ומעשר של עיר הנידחת:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 10 · הלכה 7 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שללה. את כל שללה בתרא קדריש דשללה קמא איצטרך למעט שלל שמים אבל שללה בתרא אייתר ליה ומוקי ליה להכי:
לא כסף הקדש. וכסף מ"ש שבתוכה כיון שצריך להעלותן הן בעצמן לירושלים לא מיקריין שללה:
שיער. נשים צדקניות שבעיר הנידחת מהו מי הוי בכלל ואת כל שללה תשרף או לא:
לא כסף תקדש כו'. ה"נ כיון שהיא עצמה צריכה לילך לחוץ אף שערותיה לא מיקריין שלל:
קדשי עיר הנידחת. תמימין הראויין למזבח:
אין מועלין בהן. דלמיתה אזלי וכיון שאין בהן להקדש כלום לא שייך בהו מעילה:
מועלין בהן. דרועין עד שיסתאבו ונופלין דמיהן לנדבה הלכך אית בהו מעילה:
ה"ג מתיב ר"ל לר"י על דעתך דאת אמר אין מועלין בהן. והיינו משום דמתים א"כ קשיא אמאי תנן תמורה פ"ד חמש חטאות מיתות וולד חטאת כו' ניתני שש דהא איכא נמי חטאת דעיר הנידחת:
שכן אפילו עולה. הנמצאת בעיר הנידחת מתה והתנא לא קחשיב אלא הני דחטאת מיתות ולא עולות:
מועלין בהן. אע"ג דמתו לא יהא אלא קדשי מומר שאין נקרבין ואפ"ה מועלין בהן:
ופריך ויקרבו. היא גופא קשיא למה לא יקרבו קדשי מומר א"נ על קדשי עיר הנידחת פריך למה לא יקרבו:
ומשני על שם זבח רשעים תועבה. וכיון דתועבה היא אין להקריבן:
אוף. אף בההוא דמסיק פליגי ר"י ור"ל ואיידי דדמיין להדדי דשניהם אסורין בהנאה מייתי לה הכא:
זכה. דהפקר הוא משנגמר דינו:
הפקר טעות הוא. ולא שמיה הפקר והרי הוא לבעליו:
זכה לעצמו. העבד זכה בעצמו משעה שנגמרי דינו כדין המפקיר את עבדו שיוצא לחירות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314