מ"ט דר"י. קאי אהא דתנן ר"פ נושאין מותר אדם באנוסת אביו ר"י אוסר באנוסת אביו וקאמר מ"ט דר"י דכתיב לא יקח כו':
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
זו אנוסתו. וה"ג כנף שראה אביו לא יגלה:
מה מקיימון רבנן כנף. כלומר ורבנן ולא יגלה כנף אביו מאי דרשי ביה:
ומשני תמן אמרין. בבבל אמרו טעמא דרבנן ה"ג ולא ידעון מן מה שמועה זו. וה"פ ולא ידעו מי הוא בעל השמועה הלזו והכי אמרו כנף הסמוכה לאביו ואיזהו זו אשת האב:
ה"ג כנף הסמוכה לאביו וכ"ה ביבמות:
ופריך ולא כך. ואלו לא נאמר לא יגלה כנף אביו מי לא היה חייב עליה משום אשת אב וקרא ל"ל:
להתרייה. שאם התרו העדים למי שבא על אשת אביו משום אשת אביו או משום כנף אביו הוי התראה וחייב עליה מלקות:
מודה ר"י במכות. הבא על אנוסת או מפותת אביו שאינו לוקה:
מודה ר"י בקרבן. אם בא עליה בשוגג שאינו מביא קרבן:
ה"ג מודה ר"י בשאר כל העונשים שהוא פטור. שאין עליו לא כרת ולא מיתת ב"ד א"נ ה"ג בשאר כל האנוסים שהוא פטור וכן עיקר וה"ק דוקא באנוסת אביו הוא דאסור אבל באנוסת אחיו או שאר קרובים מותר:
שאם קידשה. לאנוסת אביו שתופסין בה קדושין שאינה אלא מחייבי לאוין וצריכה הימנו גט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314