קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 9 · Segment 6

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ופריך מעתה. אי מהך קרא יליף נימא אינו חייב עד שיעשה שלשתן יחד דהיינו זובח וקיטר ואמר אבל על חד מינייהו פטור:

לא בא הכתוב. לעולם אפילו על חד מינייהו חייב והא דקחשיב שלשתן לא בא הכתוב אלא לספר גנותן של ישראל הנך שלשתן עשו לעגל ולא לה':

מאי כדון. מעתה מנ"ל דאאמירה לחוד חייב מיתה:

נאמר כאן אמירה. ויאמרו לו:

ונאמר אמירה במסית. בסתר לאמר:

עשה בה אמירה כמעשה. שעל אמירה זו נהרג:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314