האומר לו אלי אתה. אם חייב חטאת או לא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 9 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג מחלוקות ר"ע וחכמים. וה"פ ריש כריתות תנן המגדף חייב קרבן וחכמים פוטרים שנאמר תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה יצא מגדף שאינו עושה מעשה וכי היכי דפליגי במגדף ה"נ פליגי באומר אלי אתה:
השתחוה. לעכו"ם מהו מי הוה מעשה וחייב חטאת אפילו לרבנן או לא:
בכפיפת קומה. דהיינו השתחויה דהוה מעשה וחייב:
מה בין המעלה והמוריד שפתותיו. דהיינו מגדף דפטרי רבנן:
ה"ג ר' יוחנן אמר הואיל וישנו בלב. וה"פ ודאי עקימת שפתיו הוי מעשה ומגדף שאני הואיל ועיקר חיובו תלוי בלב שמכוין לברך את השם שאם מברך כל היום ואין לבו כלפי מעלה אלא שהעלה השם לדבר אחר ומכנהו בשם המיוחד ומקללו פטור:
כמחלוקות. כשם שחלוקין ר"ע וחכמים במגדף פליגי נמי בהשתחויה:
קרייא. קרא דמייתי חכמים למעט מגדף דכתיב תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה ומשמע להו דבעינן מעשה רבא מיניה איכא למעט נמי השתחויה ובעינן מעשה רבא כגון זיבוח וקיטור ודדמיין ליה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314