כד היה. כשהיה רואה ששני עדים אומרים עדותן בלשון אחד חשש להן שבעצה אחת כיוונו להעיד שקר לפיכך הוה חוקר אחר עדותן לידע האמת:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 3 · הלכה 8 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג כד הוה חמי סהדי מכוונא הוה חקר וכד הוה חמי הכן הכן כו'. וכשהיה רואה שהעידו כל אחד בלשון אחר היה מכוין לשונם שלא יהא הפרש ביניהם בעיקר העדות:
מיקל. היה מקלל לדיין שאומר לבעלי דין מקבלין אתם על עצמכם עד אחד שאין לדיין לומר כן שמטען שסוברים בעד אתד סגי אלא הן רשאין לקבל עד א' כשנים ולא אתה ל"א ר"ה היה מקלל דין שרואה באחד שמביא עד א' ואומר לבעל דין השני מקבל אתה ע"א כשנים הרי טוב ואם לאו אין ע"א כלום:
ה"ג רב הונא כשהיה רואה זכות לאחד מבעלי הדינים ובעל הדין לא ידע ליה היה פותח לו קצת בזכות ההוא כדי שיבין לברר הדבר וסמך על מקרא שכתוב פתח פיך לאלם וקרא ודאי לאו באלם ממש משתעי כי מי שם פה לאלם אלא באלם בדבר איירי וקאמר את פתח לו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314