עד שנעשו ערלים. דכתיב כי בנים זרים ילדו כלומר מעת לידתם נודע כי בנים זדים הם וממה יוודע הדבר מעת לידה אם לא ע"י מילה שנשאר בם החסרון שנולד עמהם וה"ק בנים זרים הם כמו שהיו משעה שנולדו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 10 · הלכה 5 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וחרנה. ואידך:
עד שנעשו ממזרים. שנקראו בנים זרים והיינו מום זר:
למילה ולמצות. דבנים משמע דקאי גם אנקבות על כרחך לומר דקאי גם אמצות:
ממזרים מאבותיהם. ע"י ביאות אבותיהם נעשו ממזרים דאי גם אבותיהם היו ממזרים אין איסור בלידתם שיענשו עליהם דהא ממזר נושא ממזרת:
של טועים. שלכל כח היה טעות בפני עצמו:
מ"ט. מנלן. אלא אל גוים המורדים. היינו י"ב שבטים דשבט איקרי גוי כדכתיב גוי וקהל גוים יהיה ממך ומדלא פירש מי מהשבטים ש"מ כילהו ומדכתיב המה ואבותיהם ש"מ בכל שבט היו שני כיתות א"נ אשר מרדו בי מיותר לומר שנים היו בכל שבט:
לג' גליות גלו. עשרת השבטים ע"י תגלת פלאסר שלמנאסר מלכי אשור:
וכסה אותם. כלומר שהפסיק ביניהם והם הנתונים אחורי הרי חשך:
ה"ג כך גלו שבט יהודה ובנימן לשלש גליות:
אלו שגלו לפנים מנהר סמבטיון. שאינם יכולים לעבור הנהר כל ימות החול שהוא מושך אבנים וחול ובשבת אסורים לעבור ולכן לא יוכלו לבוא בו:
ולאשר בחשך הגלו אלו שירד עליהם הענן. שיושבים אחרי הרי חשך:
אלו שגלו לדפנא של אנטוכיא. שאף שיודעים הדרך איך לבוא לא"י אין היכולת בידם מפני הגלות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314