גמ' שמתוך כו'. טעמא דמתני' מפרש למה נתנו כח לנתבע לומר שאינו רוצה לדון לפני ג' שבורר התובע אלא בזבל"א דוקא שע"י שזה בורר לו אחד וזבל"א יוצא הדין לאמתו וכדפרישית במתני' ומרדף זכותו. אינו ממהר לפסוק הדין כנגדו אלא ממתין שמא יתברר הדבר יותר ויכול לזכותו מן הדין:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג מ"ט דרבנן כדי כו'. וה"פ לכך תיקנו זבל"א כדי שכל דיין יהא נברר מדעת אחרת ואם השלישי יהא נברר מדעת הבעלי דינין אין השלישי נברר מדעת אחרת משא"כ כשנברר מדעת הדיינים נמצא כל אחד נברר מדעת אחרת:
ה"ג ומ"ט דר"מ לאו כו'. וה"פ טעמא דר"מ הא דתיקנו זבל"א שיכול הנתבע לומר לתובע לאו כל כמינך לברור ולישב לדיינים מי שתרצה אלא אני ואתה נבררו ונישב אנשים המרוצים לשנינו ובדין שכל השלשה יהיו נבררים משניהם אלא אמרו זבל"א כדי שיהא מרדף זכותו וכדר' זירא:
מת אחד. מהדיינים שבודאי שנים הנותרים בוררים להן עוד אחד נמצת שאין כל אחד נברר מדעת אחרת שהרי הדיין האחד מן הראשונים בירר השני והשלישי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314