קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 7 · הלכה 5 · Segment 9

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

חייב משום זורע. שאף הנטיעה לצמוח פירי נעשית וזה אב בזרעים וזה אב באילנות:

דזומר כנוטע. דלצמוחי עביד:

נטע וזמר בשבת. בהעלם אחת:

על דעתיה דכהנא. דאמר נוטע כזורע משמע אבל זומר לא הוי כנוטע אלא כקוצר הלכך חייב שתים:

אינו חייב אלא אחת. שהרי הן שתי תולדות מאב אחד:

ופריך כלום אר"ז. הא לא אר"ז אלא הזומר כנוטע משמע כי היכי דחייב הזומר אף הנוטע כן הוא:

דלמא. שמא אמר הנוטע כזומר שפיר הוה משמע דבא לומר שאין חייב עליהן אלא אחת דהא שיהא חייב על הזומר אין לתלותו בנוטע דזומר מפורש ביה קרא כדמסיק:

הכל. אחד זמירה ואחד נטיעה היה בכלל שדך לא תזרע האמור בשביעית:

ויצאת זמירה. דכתיב וכרמך לא תזמור:

להחמיר על עצמה. שיהא חייב עליה:

וכי מפני שיצאה זמורה להחמיר על עצמה. נאמר שאינה תולדת זורע בתמיה:

הוי. הרי שבנוטע וזומר אין חילוק בין כהנא לר"ז דלתרווייהו חייב שתים ולא קאמר ר"ז הזומר כנוטע אלא לאשמועינן דשניהם זריעה הן:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314