והא כתיב לא תטה משפט גר ויתום. ואי ס"ד בעינן שיהו שני בעלי הדיינים שוים לא מצינו גר דן אלא עם חבירו גר א"כ ל"ל קרא שלא להטות דין גר מהיכא תיתי להטות מפני שהוא גר הא שכנגדו נמי גר היא אלא ודאי גר דן עם שאינו גר ויתום [דן] עם שאינו יתום [ש"מ] שאין צריכין שיהו הבעלי דינים שוין וקשיא ל"ל שני אלא שני מופנה לדרוש ממנו גזרה שוה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 3 · הלכה 9 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ונא' להלן שני. וישארו שני אנשים במתנה:
הרי למדנו שאין האשה דנה. מדכתיב ועמדו שני האנשים אם אינו ענין לנידונים תנהו ענין לדיינים:
ולא מעידה. שהאשה פסולה לעדותן מי"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314