וכמסמרות נטועים. סיפא דקרא דדברי חכמים כדרבונות:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 10 · הלכה 1 · Segment 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולמה לא אמר וכמסמרות קבועים. או כאילנות נטועים:
בחרו להם. מעתיקי קהלת לומר כן כדי ליתן לדברי התורה הכח של הברזל אך ברזל הנעוץ בדבר אפשר לשלכו משם מה שאין כן שרשי אילן א"א לשלפם אלא ע"י טורח גדולה לכך שיבחו התורה בכח הברזל ובשרשי הנטיעה שקשה להנטל:
ה"ג כך כל מי שפשטו חכמים ידיהם בו אע"פ שחזרו כו'. יה"פ כך כל מי שנדוהו חכמים אע"פ שהתירו לו נידויו נשאר רושם בו וסוף לקבל עונש עליו בעה"ז:
מה משמרות. כהונה כ"ד כמפורש בד"ה:
אף המסמרים. שבסנדל המסומר כ"ד:
כמה מסמרים יהיה. בסנדל המסומר ויהא מותר לצאת בו בשבת דאמרינן התם ל"ש אלא לחזק אבל לנוי שרי ומיבעיא ליה כמה מסמרים יהיו בו ומיקרי למי:
כנגד חמשה חומשי תורה. שהן יסודות ועיקרי מעמידי תורה כמו המסמר חזק הבנין:
וכימיך. כימי השבוע הוא החוזק כלומר מקום שהרגל עומד עליו ששם הוא דבאך ועיקר אסמכתא ארישא דקרא דכתיב ברזל ונחשת מנעליך וכימיך דבאך:
תשעה. דקחשיב ברזל ונחשת לשתים וכימיך הם שבעה הרי תשעה וי"מ כנגד תשעה ירחי לידה ואין לזה אסמכתא כלל והראשון נ"ל:
נותן י"ג בזה וי"א בזה. שנים הם שוין אינן נראין שנעשו לנוי א"נ משום זוגות:
כלבת. מסמר ששני ראשיו חדין וכפופין ונועץ שני ראשין בעץ:
ה"ג מהו ליתן ע"י מנעול א"ל שרי. וה"פ א"ל מנעול מותר שלא גזרו אלא בסנדל:
מהו ליתן. כל המסמרות על סנדל אחד ובשני אינו נותן כלום מי הוי כסנדל המסומר ואסור או לא דבכה"ג לא גזרו רבנן:
א"ל שרי. דבשני סנדלים גזרו ולא בסנדל אחד:
אין מגרדים מנעלים וסנדלים הישנים. בשבת בגב סכין שיהו נראין נאים מפני שקלפו והוי ממחק:
אבל סכין ומריחין אותם. במים דאין כאן חשש מלאכה:
ותלמידוי דר"ח הגדול הראשונים שהיו לו בילדותו אמרו ששמעי מגרדים ותלמידיו האחרונים שהיו לו בזקנותו אמרו משמו אין מגרדין:
ה"ג שאלון לרב א"ל אין מגרדין וה"פ שאלו לרב איך שמע מר"ח ואמר אין מגרדין:
הא אוילה כו'. כלומר הא רב שהוא אחד מתלמידי ר"ח הראשונים דאמר אין מגרדין:
נהנין. נוהגין היינו כשהיינו יושבין לפני רב למשוח ולרחוץ מנעלים בשבת אבל לא מגרדין:
אא"כ הילך בהן מבעוד יום. ויודעין שהן כמדת רגלו דאל"כ חיישיני שמא לא יהיה למדת רגל ואתי למישלפא ואתויי ברה"ר. ולא אמרו אלא במנעול של אשה שהיא מקפדת אם אינו מכוון למידת רגלה אבל יצאה בו היכירה בו שמכוון היא לה אז אינה מקפדת:
כמה. ילך בהן מבעוד יום ויהא מותר לילך בו בשבת:
מן בית דכה דבד קפדא כו'. מן בה"מ הגדול דב"ק עד בה"מ הגדול דר"ה:
מן כנישתא רב בלאי. מן בה"כ של בבליים עד מקום דירתו דר' חמא וכל אחד נתן סימן הידוע במקומו:
והוא בתוך המנעול. החדש מפני שהמנעיל נהנה ממנו ונמצא מעבדו:
ונותנת בתוך המנעול. והיא שלא יהא בשמן הנישוף מן הגוף כדי לעבד את העיר אלא לצחצחו:
ומתעגל. ומתגלגל:
קטיבליא חדשה. עיר שלוק שעושין ממנה משטחות לשלתן ולמטה:
להתעגל עליה. שנראה שעושה לעבד העור שהשיש אינו בולע דבר ונבלע כולו בעור:
עריבים לשומעיהם כמסמרות נטועים. במקום הראוי שהוא דבור על אפניו ויפה לעין רואיו הם מרים לשומעיהן כמסמרות המונחים שהאוחז בהן עוקצין אותו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9467414de3855284db7d2d6aeef54e0c41247066880383e2048f029e44edc314