כל שחייבין עליו כרת. אבל לא חייבי לאוין:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 4 · הלכה 15 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מיתת ב"ד. פלוגתייהו מפרש בגמרא:
גמ' וכולהם. תנאי דמתני':
לא יקח וגו'. וסמיך ליה לא יבא ממזר:
שהוא בלא יבא. דסבר לה כרבי יודה דבאנוס' אביו הכתוב מדבר דהויא לה חייבי לאוין:
התיבון. לריב"ח הרי אלמנה לכ"ג שהיא בלאו וכמ"ד לר"ע דמודה באלמנה לכ"ג שאין הולד ממזר:
ומשני שנייא היא שפירש בה חלל. דכתיב ולא יחלל חילולין הוא עושה ולא ממזרות. וכרבי סימאי בבלי הכא דף מ"ט ובכתובות דף כ"ט:
שחייבין עליה כרת. דקסבר לה כרבנן דבשומר' יבם של אביו הכתוב מדבר:
הרי נדה. דח"כ ואין הולד ממזר:
שאר בשר. ובבבלי קאמר טעמא דהואיל ותפסי בה קידושין דכתי' ותהי נדתה עליו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6d0468c4a5b0d69fa8db205de42c4c9e75839ab1c81dd00a2aebab330d39543d