יחדיו פרט כו'. כדלעיל בריש ההלכה. ונראה דלא ניחא להו להנהו אמוראי למילף מג"ש אחים אחים מבני יעקב דא"כ ל"ל יחדיו תיפוק ליה דדוקא שהיה בעולמו כמו בני יעקב. וכקושי' התוס' בדף י"ז ע"ש שתירצו בדוחק:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
איילונית כו' היו בפרשה. שניהם ממעטינן מהאי פרש' כדלעיל:
מה חמית מימר. ומה ראית לומר באיילונית צרתה מותרת כדקתני במתני' וכולן שנמצאו כו':
ואשת אחיו כו' אסורה. דקס"ד איילונית נמי כערוה היא:
מטעם אחר הוצאתה. דגזירת הכתוב הוא מאשר תלד כו' ולא דייך למעט מהמקרא שאינה מתייבמת היא עצמה. אלא שאת מבקש לאסור צרתה בתמיה דהא לאו ערוה היא:
ערוה היא. דהתם מיעטה הכתוב מיבום כדדרשינן מיחדיו וא"כ עומדת עליו באיסור אשת אח כשאר עריות ופוטרת צרתה אבל איילונית לא אימעטי' מטעם ערוה אלא דלאו כאשתו היא ואפי' האיילונית בלאו הכי ערוה היא לו אפ"ה צרתה מותרת מטעמא דכמו שאינה בעולם היא כדלקמן בהלכה ב':
מתני' פליגא על אסי. דקתני באיילונית צרותיהן מותרות. ובבבלי מפרק לה דבשלא הכיר בה מיירי ומודי רב אסי דצרתה מותרת וציינתיו לעיל:
מה דמר אסי. מה שאמר רב אסי דצרת איילונית אסורה כר"מ הוא דס"ל נמי הכי דר"מ אמר זה הכלל כל שאין את מייבמני אין את מייבם צרתי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6d0468c4a5b0d69fa8db205de42c4c9e75839ab1c81dd00a2aebab330d39543d