קריאה במקור

פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 9 · הלכה 4 · Segment 7

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

תמן תנינן. בשלהי גיטין וכן איתא להאי סוגיא שם וכן איתא לכל הסוגיא בכתובות פ' י"א הל' ז':

גט מעושה. שאנסוהו לגרש ע"י ישראל כשר וע"י עכומ"ז פסול:

ופוסל לכהונה. משום ריח הגט דפוסל בכהונ':

ואמר שמואל אכרזון בקרויבון. שם מקום:

אין מעשין. אין כופין ליתן גט אלא לפסולין:

שמואל אמר. כמו ואיכא דאמרי דהכי אמר שמואל אין מעשין כו':

והא תנינן שניו'. במתני' דכופין להוציא:

ומשני לא בגין דא אמר שמואל. לא לאפוקי הא אמר דשניות נמי פסולין מיקרו אלא למעוטי בכל הני דינים דתנן בהו יוציא וקאמר דאין כופין לבד הפסולין:

והא תנינן. בכתובות פ"ז המדיר כו' וקס"ד דיוציא ע"י ב"ד קאמר:

ומשני שמענו שהוא מוציא אבל שמענו כופין. בתמי' דלא קתני כופין להוציא:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 6d0468c4a5b0d69fa8db205de42c4c9e75839ab1c81dd00a2aebab330d39543d