הדא אמרה. אמציעתא קאי נתן גט ובעל דביאה פסולה היא ואינה פוטרת והילכך צריכה חליצה כדפרישית במתניתין:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 5 · הלכה 3 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומתמה הש"ס איתא חמי. בא וראה חליצה פסולה פוטרת דקתני בסיפא אין אחר חליצה כלום וביאה פסולה אינה פוטרת בתמיה:
ומשני חליצה ע"י שעיקרה. היא לפסול עליו ולפטור ממנה פוטרת אבל ביאה שעיקרה היא לקיימה אין ביאה פסולה כלום:
ולא תפטור בה לקולא. שלא תהא צריכה חליצה אלא ותפטור בה לחומרא כדמפרש ואזיל:
וליידא מילה. ולאיזה דבר כגון אם בא אחר וקידש את הצרה דנימא דביאת ראשונה ביאה הויא ופטרה זיקת הצרה ותפסו בה קידושין:
קיימתיה. אתה מקיים לטעם זה כדאמרי' בעלמא כל יבמה שאין כולה לחוץ דאכתי אגידא ביה קצת לעולם כו' וכן אמרינן לקמן פ' ב"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6d0468c4a5b0d69fa8db205de42c4c9e75839ab1c81dd00a2aebab330d39543d