היו שם זכרים. אצל העובר מאכילין כדמפרש טעמא. והגי' נשתבשת בכאן וה"ג היו שם זכרי' מאכילין שהן שני ספיקות ספק זכר ספק נקבה ספק בן קיימא ספק לא בן קיימא וספק דבריהן להקל. כלומר דהעובר ספק נקבה ולא יהי' לה חלק עמהן ואת"ל זכר ספק נפל הוא וכדעת ר"ש בן יוחי בבבלי שם דכל היולדות מחצה זכרים ומחצה נקבות ומיעוט מפילות סמוך מיעוטא דמפילות למחצה דנקבות והוו ליה זכרים מיעוטא ולמיעוטא לא חיישינן והיינו דקאמר דהוי כספק דבריהן ולהקל:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 7 · הלכה 3 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נקבות אינן מאכילות. שהוא ספק אחד וספק מד"ת להחמיר:
מה נפשך זכר הוא כו'. כלומר דאין כאן אלא ספק א' שמא נפל הוא אבל ספק זכר ספק נקבה ליכא דמ"נ אם זכר הוא כל הירושה שלו ואם נקבה היא תטול חלקה עמהן והוי ספק מד"ת ופוסל וכמ"ד דתרומה בבית שני מד"ת היא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6d0468c4a5b0d69fa8db205de42c4c9e75839ab1c81dd00a2aebab330d39543d