היה לשניה צרה כונס את הצרה. דמבית אחרת היא ומקיים את אשתו כדמפרש טעמא לקמיה:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואסיר בשנייה. שהיא אחותה וביאת צרתה פוטרתה:
הדא היא מותר אדם כו'. כדתנן לקמן והכי נמי דמקיים אשתו והיא אחות צרת יבמתו עכשיו כשכונס הצרה:
ויהא אסור בצרה. דהא קי"ל שם דאסור בצרת אחות חלוצה וכן בצרת אחות יבמתו דחד טעמא אית להו דאזלה בהדה לבי דינא:
ומשני ר' יודן דה"ט דאלו ביקש כו'. דמתחלה עד שלא כנסה לזו נראית לו הצרה ג"כ:
בתחלה הוא מותר ובסוף הוא אסור. בתמיה:
אם אתה כו' ואין צרה לאחר מיתה. כלומר דאין צרה נעשית לאיסור לאחר מכאן הואיל וכבר ראוי' היתה קודם שכנס הראשונה והאי דצרת אחות חלוצה אסורה גזירה דרבנן בעלמא היא ובכי הא לא גזרו רבנן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6d0468c4a5b0d69fa8db205de42c4c9e75839ab1c81dd00a2aebab330d39543d