גמ' ופריך ותהא נאמנת לומר מת חמי. דכיון דאמרה מת בעלי תו אינה כלתה והויא נכרית ותהא נאמנת:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 15 · הלכה 8 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא כן כו'. מסקנת הקושיא היא דלא כן אמרינן לעיל כשם שאינן כו' והתם חשיב חמותה דמשמע כשהיא חמותה אינה נאמנת עליה וכן היא על חמותה אבל הכא תו לא הויא חמותה:
ומשני ר"ח תיפתר המתני' שהי' חמיה כאן וסיימה. והכירה כלומר שהיה חמיה עם אשתו כאן והיא היתה אצלם והכירה לחמותה וכבר הרגישה צערה מחמותה. וכעין דאמר בבבלי דף קי"ז דרגיש לה צערא ואיכא למימר דלא בעלה מית ולא חמיה מית ולקלקולא לחמותה הוא דמתכוונה סברה לבתר שעתא כשישוב בעלי ובעלה לא תיתי תצטערן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6d0468c4a5b0d69fa8db205de42c4c9e75839ab1c81dd00a2aebab330d39543d