אוננין. שחייבין בדין אונן על הספק:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 11 · הלכה 7 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומטמאין על הספק. לאו בספיקא דמתני' איירי אלא ספק בן ח' ספק בן ט':
מתני' אמרה כן. דאוננין על הספק דתנינן הוא אונן והם אוננים עליו והכא ספק הוי:
הוה ליה עובדא. שמת לו תינוק א' וספק הוי:
לית צריך. אתה לנהוג אנינות ואבילות:
סימנין היו ניכרין. הא דר"ח מיירי שיש בו סימנין וקס"ד דגמרו שערו וציפרניו וסומכין על זה שכלו חדשיו:
ופריך לא כן כו' סימנין בן שמנה אין עושין מעשה. אף על פי שגמרו שערו וציפרניו אין סומכין עליהן להשוותו לבן קיימא עד שיהא בן עשרים כדאמר בבבלי פרק הערל דף פ':
ומשני סימן היה לו. דבהכי מיירי שבעל ופירש דודאי סימן גמור הוא לסמוך שכלו חדשיו והא דקרי לה ספיקות משום דלא אישתהי ל' יום דבעלמא ספיקא קרי לה כרשב"ג לקמן היכא דלא שהה ל' יום ולהכי קרי לה נמי בברייתא ספיקות אף על גב דקים לי':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6d0468c4a5b0d69fa8db205de42c4c9e75839ab1c81dd00a2aebab330d39543d