קריאה במקור

פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 11 · הלכה 1 · Segment 13

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מהו שיהא הולד ממזר לר"י. באנוסת אביו:

לא יבא פצוע דכא הפסיק הענין. בין ולא יגלה כנף אביו ללא יבא ממזר לומר לך דאנוסת אביו אין הולד ממזר:

ופריך הפסיק הענין לאשת האב. דהא בחד קרא כתיבי לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו ונימא נמי דהפסיק הענין מאשת אב דלא הוי ממזר:

אשת אב בכלל כל העריות. דכבר מפורשת בפ' עריות:

ויצאת כו'. כלו' דממנה למדו על כל עריות. דח"כ דהוי ממזר וכדאמרי' סוף החולץ:

ותצא כו'. דנימא דיצאת אשת אב ללמד על כל העריות לממזר:

ותצא אנוסה. קרא דלא יגלה כנף אביו ללמד נמי על כל האונסין של עריות לאיסור:

א"ל. לא דמי דבשלמא אשת אב בכלל כל העריו' היתה והילכך אמרינן ויצאת מכללה כו':

אית לך למימר. אבל יש לך למימר דאנוסה בכלל כו' בתמיה דהיכן מצינו אזהר' לאונסין דנימא בכלל היתה:

ותצא אשת אב ותלמד על כל. נימא דאשת אב גופה מלמד על כל הכתוב דכתיבא בה על עריות לממזר ועל האונסין לאיסור:

אנוסתה. כלומר ואנוסתה נמי תלמד:

א"ל. דלא שייך לומר כן דהרי חלוקין הן:

אם אשת אב היא לא מיקריא אנוסת אב כו'. ולאו כחדא הוו ללמד זה על זה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 6d0468c4a5b0d69fa8db205de42c4c9e75839ab1c81dd00a2aebab330d39543d