אתא עובדא לפני רבי יוסי. בקטנה שלא מיאנה והגדיל' ועמדה ונישאת הויא כדמוכח מדלקמן:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמר יבדקו דדיה. אם נראו בה סימני בגרות כדתנן פ' בא סימן משיטו הדדים וכדמסיק:
מה כרבי יודה כו'. כלומר דמתמה מה דעתיך כר"י דאמר עד שירבה שחור דאז מיחשבא גדולה והכא ספק ריבה שחור ספק לא ריבה הויא כדלקמ' ולכן צוה לבדוק בדדי' כדמפרש ואזיל:
הוא דאמר ריב"ל כו'. כלומר דמעתה מסימני בגרות נוכל להבין מאימתי חלפו ימי הנערות ואע"ג דלר"י אין כאן סימנים מ"מ לגדולה מחשבין לה דחיישינן שמא נשרו:
ואמר ר' אבהו כו' אין עושין מעשה. מסקנת הקושיא היא דאין חוששין שמא נשרו אם בדקו ולא אשכחו סימנין לחשבה כגדולה. וכרב פפי פ' יוצא דופן דף מ"ו:
ומשני הדא דתימר בתוך הזמן. תוך שנת י"ב אבל לאחר הזמן עושי מעשה לחשבה כגדולה דחיישינן שמא נשרו. וכדמסיק שם דהיכא דקדשה בתוך הזמן ובעל לאחר זמן דאיכא ספיקא דאורייתא דחוששין והכא נמי כדמסיק:
ברם הכא. לר' יודה נמי דספק ריבה כו' היתה בההיא עובדא:
כופו אני. להשני ליחן גט משום דספק אם היתה גדולה ואינה יכולה למאן ואין נישואיה כלום ספק לא:
רבה השחור. דודאי גדולה היא:
אינו נוגע בגט. דמשנבעלה אח"כ חלו קידושי ראשונים ואינה צריכה גט משני. וזה מסתייע למאי דפרישית לעיל דלר"י לא סבירא ליה דעל דעת קידושי ראשונים הוא בועל. וכן מוכח ממסקנת הבבלי שם לדידן דב' שערות הוו סימני נערות ואם בעל לאחר שגדלה לא אמרינן על דעת קידושי ראשונים הוא בועל וכרב בבלי מכילתין דף ק"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6d0468c4a5b0d69fa8db205de42c4c9e75839ab1c81dd00a2aebab330d39543d