מה טעמא דר' לעזר. דאמר הואיל והותרו ליבמין הותרו אם נימא דסבר ר' לעזר משום שאין חשודה לקלקל צרתה כל עיקר דקסבר צרה מעידה לחבירתה דהא שתי יבמו' צרות נינהו ולא נפסלו מלהעיד משום צד צרו' או דילמא טעמיה משום דאיהי לא מקלקלא נפשה וכן בעי בבבלי שם וכדאמר התם דנ"מ לאינסובי לצרה מקמי דידה בעלמא כגון האשה שהלכה היא ובעלה למד"ה ובאה ואמרה מת בעלי והיה לה כאן צרה דלטעמא דאיהי לא מקלקלא נפשה שהרי היא ג"כ נתיבמה והכא נמי לא נסבינן לצרה עד דנסבה היא:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 16 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נשמעינה. לזה מן הדא ממתני' דפירקין דלעיל הלכה ז' האשה כו' וסברין שם מימר דה"ט דחשודה היא כו' כדמפרש התם וחזינן דלית ר' לעזר פליג התם ומודה הוא דאין צרה מעידה לחבירתה:
הוי. ש"מ לית טעמא אלא דלא מיקלקלא נפשה גרסינן ולא כו' וכן מסיק בבבלי אליבא דר"א:
ופריך וחש לומר. דאפילו נימא דטעמא דאיהי לא מיקלקלא נפשה ובעלמא כי אינסבה איהי מנסבינן לצרה לר"א ניחוש לומר שמא שלח לה גט ממדה"י ואיהי לא מקלקלא ולצרה מכוונה לקלקלה שהחביאה גיטה ואמרה מת בעלי:
ומשני הגע עצמך שהיה כהן. זה השני שנשא' לו סוף סוף מיפסלא ליה כשיבא בעלה וצריכה להראות גיטה ולר"א לא שרינן לאנסובי לצרה אלא היכי דהיא עצמה נשאת לכהן:
ור' בא בר זימנא. דחי לה דלא דמי קילקולה לשל צרתה ואפילו כי נשאת לכהן חיישינן דחשודה היא לעשו' כמה חללים מבניה מחמ' קילקולה שנשא' לכהן כדי לעשו' בני צרתה ממזרים גמורין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6d0468c4a5b0d69fa8db205de42c4c9e75839ab1c81dd00a2aebab330d39543d