פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 2 · הלכה 3 · Segment 2

גמ' עד דאנן תמן כו'. כשהיינו בבבל היינו מוצאין במתני' י"ד עריות מן דעד כו' מן האי גוונא דמשכחת לה אחותה כו' כדמפרש רש"י ז"ל דף ט':

חוץ מבתו. דלא משכחת לה בנישואין שאי אפשר לבתו של ראובן ושל שמעון להיות אחיות מן האם שהרי אשת ראובן שילדה לו בת וגירשה לא נישאת שוב לשמעון שגרושת אחיו היא. ובבבלי שם קאמר דשיתא בבי דרישא לא משכחת לה בנישואין ולאו דוקא הוא דהא בת בתו כו' כולהו משכחת לה בנישואין אלא איידי דלא תני בתו דלא משכחת לה אלא באונסין כדלקמן לא תני לה לכולהו עריות שהן מצד בתו כדפרש"י שם. והאי תלמודא לא מדייק כ"א בתו לבד:

דסלקינן. כשעלינו לכאן שמענו מר"ח דתני דמשכחת לה אף בבתו ובאונסין דבת אנוסתו של ראובן נשואה ללוי ולה אחות מאם משמעון שאנסה ג"כ וילדה לו בת נשואה לאחיו השני ליהודה ומתו בלא בנים ונפלו לפני ראובן ושמעון ה"ז אסור כו' והא דקאמר הכא מאיש אחר ארישא דמתניתין לקמן פ"ג קאי:

אחותה כשהיא יבמתה. דאלו בסיפא האסורה לזה כו' ע"כ דמיירי שיש לה אחות אם מאחיו ושניהם ע"י אונס וכדפרישית ועיין לקמן שם: