דחיק לאוקמיה כולהו אמוראי דהתם כרב הונא. וקצת מרבוותא מייתי ראיה מסוגיא זו דלא קאמר רב הונא אלא שאם נשאת לא תצא. דאם איתא דרב המנונא אף להתירה לינשא לכתחלה קאמר היאך מצי למימר מאן דמתני לה ארישא אית ליה דרב המנונא דא"כ מאי אריא נשאת אפילו לא נשאת תנשא לכתחלה. ומתני' קתני אם יש עדים שהיתה א"א אינה נאמנת. ועיין חדושי רשב"א בגיטין דף ס"ד שדוחה דבריהם:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על נדרים · סעיף 72
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכן בסוף גיטין מייתי לה הש"ס. דף פ"ט גם בזה צריך לדברי חדושי רשב"א:
כגון דהוי קטטה ביניהם. עיין במ"ש בפרק האשה שלום סי' ו' ע"ש:
אלמא נאמנת אפילו לכתובה. ועוד שהרי מספר כתובתה נלמד שכך כתב לה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתב ליכי כדתנן באשה שהלכה. הרמב"ן. ודוקא בעיקר אבל לא בתוספת דמדרש כתובה ליתא אלא בעיקר כתובה. וכן כתב בעל העיטור:
דלא פליג על דברי ר"י. עיין תוספות פרק הכותב (כתובות דף פ"ט.) הדרן עלך ואלו נדרים וסליקא לה מסכת נדרים
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 902611399fc06d820686db423928ed3e3dfe703ade097f476f6cea46aced6c6b