לשון ריא"ז וכן אינה יכולה לתבוע מזונות לא מראשון ולא משני בין לגבות מהן בחייהן ואפי' מה שלותה ואכלה בשלא היה בעלה בעיר בין לגבות אחר מיתתן מן היורשין כדרך כל אלמנה הנזונית אחר מיתת בעלה מן היורשין:
לשון ריא"ז וכן אינה גובה לא מראשון ולא משני נכסי צאן ברזל שהכניסה לו ואפילו הבלאות שהן בעין אינה נוטלת כמו שביאר מז"ה ואם נטלה מראשון או משני אפילו אחד מכל אלו הדברים הנזכרים תחזיר אבל אם נתאלמנה או נתגרשה מן השני עד שלא נודע שבעלה הראשון הוא חי וגבתה מנכסי השני בחזקת שהיתה אצלו בהיתר הרי זה לא תחזיר כמבואר בקונטרס הראיות. וכן אני אומר במזונות אוכלת על שולחן הראשון והשני שהיו מאכילים לה בכל יום ויום מרצונם אין מחייבין אותה להחזיר אותם המזונות כמבואר בקונטרס הראיות: