שלטי הגיבורים על יבמות · דף 19b

כתב הטור ואין חילוק בין יש לו בנים לשאין לו אלא לענין מכירת ס"ת שלעולם צריך שישא אשה בת בנים אם יש ספק בידו אפילו יש לו כמה בנים ואם אין ספק בידו לישא אשה בת בנים אלא אם כן ימכור ס"ת אם אין לו בנים ימכור כדי שישא אשה בת בנים אבל אם יש לו בנים לא ימכור אלא ישא אשה שאינה בת בנים ולא יעמוד בלא אשה. וי"א שאפילו אם יש לו בנים ימכור ס"ת כדי שישא אשה בת בנים ואין חילוק אם יש לו בנים לשאין לו בנים אלא לענין נשא אשה ושהה עמה י' שנים ולא ילדה שאם אין לו בנים חייב לגרשה כדי לקיים פריה ורביה ואם יש לו בנים אינו חייב לגרשה אם אינה בת בנים וכך היא מסקנת הרא"ש:
לשון ריא"ז
רבינו משה ביאר בפרק טו מהלכות אישות שאף על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה הרי הוא מצוה מד"ס שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח וכבר ביארתי בקונטרס הראיות מכח שיטת התלמוד שאין הלכה כן אלא הואיל וקיים אדם פריה ורביה רשאי ליבטל ולישא אשה שאינה בת בנים אבל לעמוד בלא אשה כל עיקר אסור שנאמר לא טוב היות האדם לבדו וכן לא תעמוד אשה בלא איש שלא תחשד כמבואר בתוספתא ומותר אדם למכור ס"ת שלו כדי לישא אשה ואם קיים פריה ורביה ומוצא אשה שאינה בת בנים לא ימכור ס"ת לישא אשה בת בנים:

צ"ע היכא שנודע לנו שהוליד בן ממזר ונשא אשה והוליד בן בכור אי הוי בכור לנחלה או לאו:

ובני בנים הרי הן כבנים ובת בנו שמת הרי היא במקום בנו וכל שכן בן בתו שמתה שהוא במקום בתו ומכל מקום צריך שיוליד הוא תחלה זכר ונקבה ואע"פ שמתו ונשארו להם ב' בנות אחת מזה ואחת מזו קיים פריה ורביה כמבואר בקונטרס הראיות:

מיי' לא הזכיר שישיבת חו"ל אינה ממנין י' שנים נראה דפליג אמנם סמג כתב דרש"י ומיי' ורבינו כלהו שוים דשהה עשר שנים אף בחו"ל יוציא וסמג פליג וסבר דלא יוציא וצ"ע מנא ליה לסמג שיהיה דעת רבינו כן:
כ' הרא"ש י"א שבחו"ל אין כופין להוציא אחר עשר שנים דתלינן בעונש דירתו בחו"ל כדחזינן באברהם שישיבת חו"ל לא עלתה לו מן המנין ולא מסתבר לטור להורות כן שיבטל אדם מפריה ורביה בסברא רעועה כזאת דהא חזינן רובא דאינשי שפרים ורבין בחו"ל ומה שלא עלתה לאברהם ישיבת חו"ל לפי שצוהו הקב"ה לך לך מארצך ונתעצל ולא הלך לפיכך נענש וה"ה כל כיוצא בזה שיש לתלות הדבר בשום עונש כמו בחולי או שחבושים בבית האסורים תולין בו אבל בשאין שום דבר לתלות בו אין חילוק בין בארץ בין בחו"ל והרמב"ם כתב שכך אנו לומדים מאברהם שאם שהה אדם י' שנים בחו"ל ואחר כך נכנס לארץ אין ישיבת חו"ל עולה לו מן המנין ונותנין לו עשר שנים מעת ביאתו לארץ אולי בזכות הארץ יבנה אבל מי שלא נכנס לארץ ודאי יוציא אחר עשר שנים ומדברי ריא"ז נראה דאין חלוק בין בארץ בין בחוץ לארץ שכתב מי שלא קיים פריה ורביה במנין עשר שנים: