ולענין צרתה כתב הראב"ד שהיא כמותה וחולצת ולא מתיבמת ורבינו כתב שהיא מתיבמת וכן כתב מיי' וכ' הרא"ש תמיה לי למה כתב רב אלפס בעיא זו שהיא אליבא דרבי אלעזר דלא כהלכתא ויש הלכות של רב אלפס שכתוב בהן והוא הדין לצרתה של יתומה בחיי האב לרבנן והשיב עליו הראב"ד ז"ל הא מלתא לא מחוורא שפיר משום דלר' אלעזר גופיה הא לא שרינן לצרה אלא משום דהיא גופיה גזרה ואנן נקום ונגזור גזרה לגזרה אבל יתומה בחיי האב בין לרבנן בין לר' אלעזר ערוה היא מן התורה הילכך צרתה נמי צרת ערוה היא ושתיהן חולצות ולא מתיבמות ולכאורה נראה כדבריו ומיהו נוכל לקיים דברי רי"ף ז"ל דשאני ערוה זו שיש לה היתר לעצמה אם גדלה אצלו וכו' עיין שם באורך וכן כתב הרמב"ן ז"ל:
קריאה במקור
שלטי הגיבורים על יבמות · דף 37b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b2800422bdfc715da00b025a6e4f3169a71cfe8718ff39648c579284a1031e79