שלטי הגיבורים על יבמות · דף 2b

ואין בזה משום השחתת זרע וכעין מזו התיר ר"י ועי' בתוס' :

מיי' כתב דבנים לא הוה כסימנין אא"כ ילדה הבת אחר י"ב שנה וכ"כ סמ"ג וע"ש במגיד משנה:
כ' הרא"ש ז"ל הא דקאמר רב זביד אין בנים בלא סימנים לא בעי למימר שאין בנים כלל בלא סימנים דא"כ מאי בעי תלמודא ונבדוק כיון שאין בנים כלל בלא סימנים ודאי נשרו ועוד מאי קאמר למאן דאמר אין חוששין מאי איכא למימר הכא ודאי נשרו ועוד מדקאמר משום צער לידה חיישינן משמע דליכא אלא חששא בעלמא ולא שנשרו בודאי אלא הכי קאמר אין בנים של קיימא מצוי בלא סמנין ומיהו זמנין דאיתי' ומשום דלא שכיחי בנים בלא סימנים לא מצינו חמות ממאנת דחוששין לסימנים ואין מיאון שלה מתיר את הצרה להתייבם אלא חולצת וא"ת ומנא ליה לתלמודא לפרושי מילתא דרב זביד הכי ומשום הכי פריך ליה דילמא רב זביד אין בנים כלל בלא סימנים קאמר והכי משתמע מילתיה וי"ל משום דקשיא ליה דא"כ מאי איכא בין רב זביד ובין רב ספרא מה לי אין בנים כלל בלא סימנים ומה לי אם בנים הרי הן כסימנים אלא ודאי בהא אתא לפלוגא עלי' דרב ספרא חשיב לה ודאי גדולה דבנים הרי הם כסימנים ורב זביד משוי ליה ספק גדולה לענין קידושין ועונשין :