ולא מן הנבלה למד ומן הנבלה כו'. כדדריש בספרי פרשה חקת בפסוק וכל אשר יגע על פני השדה מנין שהמת מטמא בהיסט אמרת ק"ו ומה נבלה הקלה הרי היא מטמא' בהיסט מת החמור דין הוא שיטמא בהיסט. ומביא הרמב"ם להאי דרשא בריש הלכות ט"מ וכן דריש התם לכל טומאות הפורשות מן המת מק"ו מנבלה. ומשמע מהכא דפשיטא ליה להש"ס דאין נצל לבהמה דהא פריך אי מה הנבלה אם נסרחת טהורה והיינו כמ"ד בבכורות דף כ"ג טומאה חמורה בנבלה לטמא אדם עד לגר דבעינן שתהא ראויה לגר דכתיב לגר אשר בשעריך וגו' אבל בבבלי פרקין בעיא דלא איפשיטא היא ולמ"ד טומאה חמורה עד לכלב אם היתה מתחלתה ראויה לגר כדקי"ל כוותיה ומיבעיא ליה דאיכא למימר דאע"ג דראויה לכלב אין נצל כבשר ועפרא בעלמא הויא ואינו מטמא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אפילו נגע בקבר אדם הראשון. כדר"ל בבבלי דף נ"ד או בקבר זה קבר שלפני הדיבו' דאע"ג דקברי עכו"ם אין מטמאין באהל לר"ש ופסק הרמב"ם כוותיה בפ"א מט"מ במגע ובמשא מיהת מטמאין וזהו כפי' המפרש שם ולדעת הריב"א בתוס' שם דקבר אדם הראשון מטמא אפילו באהל משום דקרוי אדם. והנא משמע דוקא נגע קאמר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bb1adc024a5030c9325ce047db093f05fb18d0853b7bea52a752331ad40d3fef