ואתייא דשמעון הצדיק כר"ש. משמע דהכי מסיק לה דכ"ע נזיר טהור נמי חוטא הוא ודרבי יהודה במתני' דקאמר זכות היא לו לפי פירושא דהאי ש"ס יחידאה היא אבל מש"ס הבבלי נדרים דף י' משמע דשמעון הצדיק פליג אדר"ש וס"ל דלאו חוטא מיקרי אלא אשם נזיר טמא הוא דלא אכל כדאמר התם ומסוגיא דהתם לא שמעינן מידי למסקנא דהא רבי יהודה ושמעון הצדיק בחדא שיטתא קיימי ור"ש ור' אלעזר הקפר בחדא שיטתא דאפילו נזיר טהור חוטא הוא והוו תרי לגבי תרי ועיין בר"ן שם ומדברי הרמב"ם בסוף הלכות נזירות משמע נמי כעין דהכא דכתב שם אבל הנודר לה' דרך קדושה ה"ז נאה ומשובח ושמא דלא אתא אלא להוציא בנודר דרך כעס כדמשמע מדבריו וע"ש ואין להאריך:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן עלך כל כינוי נזירות
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bb1adc024a5030c9325ce047db093f05fb18d0853b7bea52a752331ad40d3fef