אבל בנזיר טהור אף ר"א מודה אפילו אין לו מהיכן להפיל. ובבבלי דף י"ט מסיק לה אפילו בנזיר טהור שנטמא עד שיהיו לו ימים ראשונים וכדמשמע נמי הכא משקלא וטריא דלקמן. ובענין הבעיא אם נזירותו ונזירות בנו מצטרפין אינו מבואר בבבלי ומסתברא דלמאי דאמרינן לעיל סוף פ"ק דהמסקנא כרבי יוחנן דהתם דס"ל אם נטמא בנזירות בנו סותר גם לנזירותו ומטעמא דנזירות חדא היא א"כ ממילא שמעי' דמצטרפין הן לשני ימים. ובענין לבסוף גריס התם בהדיא בברייתא דבעינן נמי עד שיהו לו ימים אחרונים והתוס' הקשו שם דהא קתני נטמא יום מאה סותר שלשים לר"א ותירצו בדוחק והיא קושיא דהכא דדייק לקמן ומחלק בין סתירה לקרבן דהא דקאמר ר"א עד שיהיו לו ימים לענין קרבן טומאה קאמר אלא דלא משמע כן מסוגית הבבלי:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן עלך מי שאמר הריני נזיר
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bb1adc024a5030c9325ce047db093f05fb18d0853b7bea52a752331ad40d3fef