כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד. כלומר שישאל התלמיד בשלום הרב. וכן פליגי בהא בבבלי פרק שבועת העדות דף ל"ב ופסק הרמב"ם בפ"ב משבועות הלכה י"ז כדי שאילת שלום התלמיד לרב. ולא ידעתי מה שכתב שם הכ"מ וז"ל ובפ' מרובה אמרינן גבי פלוגתא דר"מ ורבי יוסי תרי תוך כדי דיבור הוי חד כדי שאילת תלמיד לרב וחד כדי שאילת הרב לתלמיד כי לית ליה לרבי יוסי כדי שאילת תלמיד לרב שלום עליך רבי ומרי דנפיש כדי שאילת רב לתלמיד שלום עליך אית ליה וידוע דהלכה כרבי יוסי לגבי ר"מ עכ"ל והרי הרמב"ם פסק דלא כרבי יוסי ואם כמקשה הוא על דברי הרמב"ם ז"ל היה לו לפרש אבל עיקר טעמיה דהרמב"ם דפסק כהך סתמא דברייתא בבבלי הכא ריש פרקין כדכתבו התוס' בפ' מרובה דף ע"ג:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bb1adc024a5030c9325ce047db093f05fb18d0853b7bea52a752331ad40d3fef