חזקיה אמר לשוגג בלא תעשה ולממיר בל"ת. כה"ג פליגי בתמורה דף י"ז אמר חזקיה כסבור שהוא מותר להמיר גבי תמורה לקי גבי קדשים לא לקי כו' והרמב"ם בפ"א מהל' תמורה נראה מדבריו שהוא גורס כגי' התוס' שם גבי תמורה קדיש גבי קדשים לא קדיש אלא דמחלק שם בין נתכוין לומר תמורת עולה ואמר תמורת שלמים דלוקה ובין דומה שמותר להמיר והמיר שאינו לוקה וכתב הכ"מ הטעם שכיון שהמיר שלא מדעתו הוי כאנוס ואינו לוקה. ויש לתמוה דהא קי"ל אומר מותר שוגג הוא כדפסקי הרמב"ם בפ"ז מהלכות שגגות. ומסוגיא דהכא משמע דס"ל להאי ש"ס המקדיש בעל מום עובר אינו לוקה על הקדישו כדמתמה לקמן ומחובר הוא למכו' אבל הרמב"ם בריש איסורי מזבח פסק דלוקה גם על הקדישו כמו בבעל מום קבוע וכתב הכ"מ דכן איתא בספרא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bb1adc024a5030c9325ce047db093f05fb18d0853b7bea52a752331ad40d3fef