השלים נזירותו הראשונה ובא להישען על השניה. ובתוספתא זוף פרק ב' איתא מי שנזר שתי נזירות מנה ראשונה ולא הביא קרבנותיו ואחר כך נשאל על הראשונה לחכם והתיר לו יצאת שניה בראשונה וכן הוא בבבלי נדרים דף י"ז ובכ"ג דשבועות. ואין צריך לשבש הגי' בכאן אלא דרישא דסוגיא מתפרשת על הקרבן ומילתיה דרבי אלעזר דלקמן אזלא כפי התוספתא וכן מוכח מדפריך ניחא שניה ראשונה כו' אלא דרבי אלעזר פליג בהא דקאמר קרבן אחד דכשיטת רבי שמעון היא כפי משמעות הסוגיא כדפרישית. ולמסקנא אפי' הביא כל קרבנותיו ונשאל על הראשונה עלתה לו ראשונה לשניה וכדמסיק רבי יוסי ברבי בון ואזלא כמסקנת הבבלי שם וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ג מנזירות הלכה י' שכתב שם ואפילו הביא כפרתו וזה נלמד מסוגיא דהכא כמבואר:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bb1adc024a5030c9325ce047db093f05fb18d0853b7bea52a752331ad40d3fef