מנזיר טמא למד ר' אליעור בבבלי פ"ו דף ל"ט גבי הא דאמר לר"א אם גלח לאחר מלאת אינו סותר אלא ו' דיליף תגלחת טהרה מתגלחת טומאה כלומר סתירה שהיא ע"י תגלחת מסתירה דע"י טומאה דמתני' דהכא. והכא הכי קאמר דיליף סתירת טומאה שהיא סותרת שבעה לאחר מלאת כמו דמצינו שנזיר טמא מגלח לאחר ו' ונראה דה"נ ס"ל לסוגיא דהתם דר"א יליף הכא מנזיר טמא והדר יליף לה מינה דתגלחת ג"כ אינה סותרת אלא ז':
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בשעה שנזר סתם כו' השביעי שלו עולה לו מן המנין. לר"א קאמר דמחלק הכי דהא אמרי' לעיל בפ"ב הלכה ט' דנזיר שנטמא אין שביעי שלו עולה לו מן המנין אפילו בנזיר סתם כמפורש התם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bb1adc024a5030c9325ce047db093f05fb18d0853b7bea52a752331ad40d3fef