חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בכורים · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 10

כהנא שאל לר' זעירא זר שאכל תרומה. גי' הגר"א ז"ל בכי"ק וכן בשנו"א ז"ל כהנא שאל לרב זר שאכל תרומה בעון מיתה מן דצלי א"ל אני ה' הפסיק הענין כהן שאכל תרומה בעון מיתה ואין זר שאכל תרומה במיתה ר"ח בשם ר"י זר שאכל תרומה במיתה מתניתא מסייע לר"י אוכלי תרומה בזרים [נ"ב בירושלמי שת"י כן הגי' בערוך ערך טען ואינו מכ"י הגר"א ז"ל] טהור שאכל טהור וטמא שאכל טמא וטהור שאכל טמא וטמא שאכל טהור במיתה אוכלי תרומה בכהנים טהור שאכל טהור כמצותו טהור שאכל טמא בעשה טמא שאכל טהור במיתה טמא שאכל את הטמא בל"ת כו' ר' יוסי שמע לה מן הכא הטמא והטהור כו' כאן הטמא והטהור אוכלין בקערה אחת ואין הטמא והטהור אוכלין בקערה אחת בתרומה ופריך ודילמא אין הטמא והטהור אוכלין בקערה אחת בקדשים כו' מתניתא פליגא על רב התרומה והביכורים כו' מתניתא פליגא על ר' יוחנן ואסורין בזרים פי' מדקתני אסורין משמע דרק איסורא בעלמא ולא מיתה [וכה"ג פריך בבבלי וירושלמי בר"פ יוה"כ אסור ענוש כרת הוא ומשני לחצי שיעור עיי"ש] וה"נ מקשה מדקתני אסורין לזרים משמע דלית ביה מיתה דאי ס"ד דיש בו מיתה א"כ קשה אסור ענוש מיתה הוא ומשני ה"נ לא צריכה אלא לחצי שיעור. כן הפי' לפי גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ובשנו"א ז"ל: