קריאה במקור

פסקי הרא"ש על נדרים · פרק 10 · הלכה 11

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אמר רבי יוחנן חכם שאמר בלשון בעל ובעל שאמר בלשון חכם לא אמר כלום דתניא זה הדבר חכם מתיר ואין בעל מתיר בעל מיפר ואין חכם מיפר נזיר כב. ואשה שנדרה והתפיס אחר בנדרה כגון שאמר ואני הפר לה אב או הבעל היא מותרת והמתפיס אסור משא"כ בחכם לפי שהחכם עוקר את הנדר מעיקרא ונתבטלה גם ההתפסה אבל בעל מכאן ולהבא הוא עוקר הנדר וכן אם עברה על נדר ואח"כ הפר לה הבעל לוקה מה שאין כן בחכם שם כ: ואם התפיס בעלה בנדרה תו לא מצי מיפר דכמאן דקיים לה דמי. אמר רבי חנינא השותק ע"מ למיקט מיפר אפילו מכאן ועד עשרה ימים ולית הלכתא כר' חנינא דמותבינן ממתני' ואסיקנא בכולהו תיובתא:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: f0da99e92530adf6262f3a5d8ff8b8bf30a8dd26a57357dcd6ca5163ef7da62f