כדתניא מי שעבר על נזירותו אין נזקקין לו עד שינהוג איסור כימים שנהג בהן היתר דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר במה ד"א בנזירות מועטת אבל בנזירות מרובה דיו שלשים יום ודווקא בנזירות קאמר ר' יוסי שלשים יום לפי שיש קצבה לסתם נזירות שלשים יום. אבל בנדרים שאין להם קצבה מודה רבי יוסי שצריך לנהוג איסור כימים שנהג בהן היתר. ומעשה באחד שנדר מכל פירות חוץ מדגן ועבר על נדרו ימים רבים והתירו ולא החמירו עליו לנהיג איסור כימים שעבר משום שהיה בא לידי מכשול ולא היה יכול ליזהר כיון שאין לו אלא קנס בעלמא היכא דאינו יכול ליזהר אין להחמיר עליו ורבנן סברי אין עונשין אותו ואין מחמירין עליו אלא פותחין לו פתח ממקום אחר בין בפתח בין בחרטה ומלמדין אותו שלא ינהוג קלות ראש בנדרים דכי עונשין בשל תורה בנדרים אלו אין עונשין והיכא דאמור רבנן אין עונשין ואין נזקקין לו בי דינא דמזדקיק ליה לא עביד שפיר. רב אחא בר יעקב אמר היו משמתין ליה וה"ה למאן דלא פתח להני נדרים פתח ממקום אחר אלא מלמד אותו שהן מותרין והיו משמתין ליה דלא שפיר עבד:
קריאה במקור
פסקי הרא"ש על נדרים · פרק 2 · הלכה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f0da99e92530adf6262f3a5d8ff8b8bf30a8dd26a57357dcd6ca5163ef7da62f