בסמ"ג אוסר אא"כ אזורו מוכיח עליו וה"ר פרץ הוסיף לאסור בכל חלוקים שלנו שאין לנו אזור מוכיח עליו וכ"ש מי שאין לו אלא מפה אחת או סדין אחד שאין לו לכבסו דליכא הוכחה כלל והרא"ש הביא מימרא דר' יוחנן מי שאין לו אלא חלוק אחד וכו' ולא הביא ההוא דאזורו מוכיח עליו ומיי' נמי כ' כרבינו:
קריאה במקור
שלטי הגיבורים על מועד קטן · דף 10b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכתב הרא"ש ולא נהגו להתיר כבוס כלים קטנים וכלי פשתן ואין להתירן:
לשון ריא"ז
מי שאין לו אלא חלוק א' מותר לכבסו במועד שאע"פ שכבסו לפני המוע' צריך לכבסו עוד במועד ובגדים קטנים הרי הן כמי שאין לו אלא חלוק א' כמו שמבואר בתלמוד א"י כבוס זה שאסרנו אינו אלא בשאר בגדים כגון בגדי צמר או בגדי צמר גפן וכיוצא בהן שקשה כבוסן אבל בגדי פשתן מותר לכבסן במועד:
לשון ריא"ז
מי שאין לו אלא חלוק א' מותר לכבסו במועד שאע"פ שכבסו לפני המוע' צריך לכבסו עוד במועד ובגדים קטנים הרי הן כמי שאין לו אלא חלוק א' כמו שמבואר בתלמוד א"י כבוס זה שאסרנו אינו אלא בשאר בגדים כגון בגדי צמר או בגדי צמר גפן וכיוצא בהן שקשה כבוסן אבל בגדי פשתן מותר לכבסן במועד:
כתב הטור ואגרת רשות פי' שאילת שלום שאדם שולח לחבירו ויש אוסרים ומפרשים אגרות של רשות שטרי ממשלה וכ"פ בה"ג אגרות רשות מפרשי' רבנן פסקי דרשותא אבל דיסקי לא והרא"ש כתב כסברא ראשונה:
יש מתירין לכתוב ע"י שינוי כגון בעיגול או בעיקום וריב"א היה אוסר כיון דאפי' אות אחת אסור להגיה כ"ש זה שהוא כתב גמור אדרבה כשרוצים ליפות הכתב כגון למסורת עושין כן ואפי' מי שכותב האותיות בהיפך שמצד השנית נראין ובאותו צד שכותב אינן נראין היה אוסר ולא היה מתיר לכתוב אלא אותיות חתוכות והיו"ד שכולה גוף אחד יעשה נקודה אחת ויש שעושים אותה עיגול קטן והרא"ש כתב תשובת שאלה בחול המועד והתיר להעתיקה דחשיב דבר האבד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8182857ace22ee93cfb6538e34f8781ee8f06988eb67427d7c9bc3efda2acea0