שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוכה · פרק 4 · הלכה 7 · Segment 2

חזקיה אמר שלא יהו אומרין ראינו מים שנתמלאו לקידוש וכו'. בבבלי בפרקין דף נ' הגירסא מהופכת חזקיה אמר גזרה שמא יאמרו לדעת נתקדשו ונראה שזהו מסוגיות הפוכות וניחא לן בהא מאי דמקשי' תוספ' שם בד"ה חזקי' וכו' ע"ש:

דאינן מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים וכו'. פירש"י שנתמלאו לכה"ג כו' וקשה הא בימי החג אנו קיימין ומ"ש כה"ג משאר כהני' דכלהו. מקדשין ידיהם ורגליהם מן הכיור וכ"ש לפמ"ש ביומא דף י"ב ע"ב בתוס' בד"ה דלדעת רש"י אפי' ביה"כ לא היה הכה"ג מקדש קידוש ראשון מן הקיתון אלא מן הכיור ואף דר"י סובר דכה"ג מקדש ידיו ורגליו מן קיתון של זהב ליכא לאוקמי מתני' כר"י דלית הלכתא כוותיה לכן נ"ל דלאו דוקא בכה"ג איירי אלא בשאר כהנים דבדיעבד אם קידש ידיו ורגליו מכלי שרת כשר וכמפורש בזבחים פ"ב וברמב"ם פ"ה מהל' ביאת המקדש:

מי סוטה נפסלין בלינה וכו'. כתב הרמב"ם פ"ד מהלכות סוטה הלכה י"ב מי סוטה שלנו נפסלין בלינה וכתב הכ"מ ירושלמי פ"כ דסוכה א"ר פדת וכו' ופסק כר' יוחנן דהוא מארי דגמרא טפי ע"כ וקשה מאי דוחקיה דמרן בכ"מ הא קי"ל מים קדושים היינו שכבר נתקדשו בכלי והיינו שמביא מים מן הכיור וכדאי' בספרי וכמו שכתב הרמב"ם שם בפ"ג וכיון שכבר נתקדשו בכלי ודאי דמיפסלי בלינה דהא תנן במנחות פ' שתי הלחם לחם הפנים ושתי הלחם לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים ומפורש התם בש"ס דלכך היו מעשיהן בחול דלא ליפסלו בלינה ואילו היו נעשין בכלי שרת היו נפסלין בלינה אע"ג דשתי הלחם ולחם הפנים אין מהם למזבח אפ"ה נפסלין בלינה וכן יש להוכיח ממי הכיור עצמן שנפסלין בלינה אם הן מלמעלו אע"ג שאין מהן למזבח וצ"ע:

הדרן עלך פרק לולב וערבה