מ"ד בשמחת שלמים הכתוב מדבר וכו'. בקונט' הגהת' כדי לפרש פשטא דשמעתתא אבל יש לדחוק לקיים הגירס' דה"פ בשלמא למ"ד בשמחת שלמים הכתוב מדבר ומפרש לקרא דושמחתם לפני ה' אלהיכם אשלמים קאי ושבעת ימים דסיפא דקרא אלולב נמי קאי א"כ אף בגבולין נוהג מצות לולב שבעה מן התורה ואתו חכמים יגזרו שאין לולב דוחה שבת בגבולים ותיקן ריב"ז על דבר תורה כמו שהיה מן התורה שיהי' לולב ניטל במדינה כל שבעה אפילו בשבת דומיא דמקדש אלא למ"ד בלולב הכתוב מדבר א"כ אין לולב ניטל במדינה מן התורה אלא יום ראשון בלבד דהא כתיב לפני ה' אלהיכם שבעת ימים ולא בגבולין והא דניטל במדינה שבעה מדרבנן ואיך תיקן ריב"ז שיהא ניטל במדינה אף בשבת זכר למקדש וכי יש תקנה אחר תקנה בתמיה:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוכה · פרק 3 · הלכה 11 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a904ec8a98045f173a3baae2f0b7e7d2a807d7ed8244a467490ab25112a60eef