וי"א אף קולו של כהן גדול וכו'. כתב התיו"ט במס' תמיד פ"ג שהכהנים והעם העומדים בעזרה אומרים בשכמל"ו על אותו קול הוא אומר כן אלא שהוא מיחסו לכהן גדול שהוא ראש המדברים וא"נ שיהא קולו של כהן גדול נשמע עד ירחו וכו' שא"א להחליט שיהא קול כהן הגדול קולו חזק כל כך ע"כ וקשה הא בבבלי ביומא דף כ' ע"ב אמרינן מפורש שקולו של כהן הגדול לבדו היה חזק כל כך דקאמר ואעפ"כ כהן הגדול משובח מגביני כרוז שהכהן הגדול חלש ביממא ואפ"ה נשמע עד ירחו וגם שם מפורש דלאו על כל כהן הגדול קאמר אלא שהיה כהן הגדול אחד שהיה קולו חזק כל כך וכדפירש רש"י שם ובר"פ טרף בקלפי וצ"ל דסובר דברייתא איירי בכהן הגדול עצמו אבל לא מתני' ולפי סברתו ניחא הא דלא מייתי הש"ס התם מתני' דתמיד ומייתי מברייתא דמתני' לא איירי בקולו של כהן הגדול עצמו:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוכה · פרק 5 · הלכה 3 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a904ec8a98045f173a3baae2f0b7e7d2a807d7ed8244a467490ab25112a60eef