גמ' וכי תימא ה"נ כו'. נ"ב פירוש והא דרב חסדא איירי בנבילה ושחוטה דהפקר דלית להו בעלים והא תני כו' אלמא דחשבינן מידי דהפקר כאית ליה בעלים כך נ"ל אליבא דרש"י ודו"ק:
קריאה במקור
חכמת שלמה על ביצה · דף 38b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י בד"ה ביקרא דמשה קא משתבע. ונ"ב אבל בפרק לולב הגזול (סוכה דף ל"ח) פי' רש"י משה גדול הדור וכן בחולין פרק גיד הנשה פי' משה תלמיד חכם:
בד"ה ולא שמיע כו' וכ"ש מים ומלח דמידי דטעמא הוא דמשום חיובא דממונא לא בטיל במיעוטייהו כצ"ל והס"ד:
בד"ה וליטעמיך כו' ופריש רב חסדא כו' כצ"ל:
בד"ה וטעמא מאי כו' מאי הוא הס"ד:
תוס' בד"ה הרי שנתערב כו' לדמות איסור לממונא אבל כו' כצ"ל:
בד"ה נהי דלר"י כו' מכאן נראה כו'. נ"ב ולאפוקי מרש"י דפסק כר' יהודה:
בד"ה הכי נמי כו' אלמא מידי דשייך כו' אין מועיל כלל לומר הואיל כו' כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 66082d46bda72482ef23f4068b6600a3af079003b13aa09a671bdd4c5e52b192