הכותב צריך כו'. כל ההלכה זו מיותרת דהא פרשת ויהי בנסוע ופרשת ויהי העם כמתאוננים סמוכים זה לזה וכיון דקתני בהלכה א' דבפרשת ויהי בנסוע צריך לעשות שיעור למטה והיינו למעלה דפרשת ויהי העם כמתאוננים וכן הא דקתני הכא למעלה מפרשת ויהי העם היינו למטה דויהי בנסוע. ועוד קשה הא דקתני דצריך שיעור למטה בפרשת ויהי העם ובאמת זהו ליתא דלאחר פרשת ויהי העם אין נון הפוכה. ועוד קשה הא דקתני מפני שהוא ספר בפני עצמו נמי ליתא דפרשת ויהי העם אינו ספר בפני עצמו. וגם טעם של היש אומרים לא שייך בפרשת ויהי העם. לכן נראה לי דכל הלכה זו מיותרת. או שצ"ל הכי צריך לעשות שיעור למעלה מפרשת ויהי העם. כדי שנדע דפרשת ויהי בנסוע היא ספר בפני עצמו. או כדעת היש אומרים לומר שאין כאן מקומה. ובאגודה גרס הכי הכותב צריך לעשות שיעור בפתיחה של ויהי בנסוע הארון שהיא ספר בפני עצמו וכן בפתיחה של ויהי העם כמתאוננים ע"כ. וזהו הגירסא הנכונה ומסכים למ"ש:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת סופרים · פרק 6 · הלכה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c4b87b2c207b69a26c345a8696b329d1b4cfb6e0da674802c19ecab3c617ff1d