וי"ו דגחון. ר"ל שצריכה להיות גדולה קצת אבל לא גדולה יותר מדאי שלא תדמה לנו"ן פשוטה וכ׳"כ הא"ת בהדיא בפ' שמיני:
קריאה במקור
נחלת יעקב על מסכת סופרים · פרק 9 · הלכה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דרש בסוף כו׳. דרש הראשון צריך לכתוב בסוף השיטה ודרש השני כראש השיטה והכי איתא במסרה פ' שמיני דרש דרש חצי התורה בתיבה דרש מכא ודרש מכא עכ"ל. ובזה מצאתי טעם לשבח בכתבי אא"מ ז"ל בשם מג"ע וז"ל בסוף דבריו ומזה הטעם כותבין בס"ת והנה דרש דרש משה דרש אחד בסוף שיטה ודרש השני בתחלת שיטה להודיע לאדם שאין קץ וחקר לדרשות התורה וסודותיה כשהשלים האדם הדרש והוא חושב שכבר השלים ההשגות ובא עד סוף תכונותם חוזר ומתחיל בראש לכן מלת דרש הב' בתחל' שיטה שלאחריה לרמז שהוא מתחיל בראש עכ"ל ודפח"ח:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna 1883 ed.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c4b87b2c207b69a26c345a8696b329d1b4cfb6e0da674802c19ecab3c617ff1d